|
|||||||||||||||||
|
הלקוח תמיד צודק? <חזרה קמפיין העוסק בלקוחותיה של תעשיית המין מדי שנה נקנות ונמכרות מאות אלפי נשים המאולצות לעסוק בזנות במדינות שונות בעולם, וביניהן ישראל. נשים אלו מוחזקות תחת איום בתנאים של אלימות וכפייה מינית אינסופית. סכום של כמיליארד דולר בשנה מתחלק בין סרסורים, סוחרי נשים ומפרסמי מודעות מין המרוויחים ממון רב על חשבונן של נשים אלו. רווחים אלה מתאפשרים הודות למאות אלפי הלקוחות אשר צורכים שירותי זנות ומממנים בעיקשות תעשיה המבוססת כל כולה על ניצול מיני. פופולריות זו של צריכת מין קנוי ניזונה ממיתוסים שונים האופפים את תופעת הזנות: "המקצוע העתיק בעולם", "זנות היא בחירה חופשית", "כסף קל", "הן יודעות בדיוק לאן הן מגיעות", "זנות מונעת אונס" ועוד שלל אמירות הבאות כולן להפיס את דעתם של הלקוחות והחברה בכללותה. ההערכה היא כי בחודש אחד מתקיימים בישראל כמיליון ביקורים של לקוחות אצל זונות. אכיפת החוק נגד סרסורים, סוחרי נשים ומפרסמי מודעות זנות הינה בעלת חשיבות, אולם אין ביכולתה להעלים את התופעה. כל עוד קיים ביקוש, כל עוד אנשים פוקדים חדשות לבקרים את בתי הזונות ורוכשים את גופן של נשים, הן אזרחיות ישראל שנאלצו לעסוק בזנות מתוך מצוקה וחוסר ברירה והן קורבנות סחר בנשים, תמשיך תעשיית המין לשגשג. רוב הלקוחות אינם ששים להיחשף ודורשים דיסקרטיות. שפתה של תעשיית המין מותאמת לדרישתם: בתי זונות מכונים "דירות דיסקרטיות" או "מכוני ליווי/עיסוי/בריאות" והנשים הן "נערות ליווי". מודעות פרסום בעיתונים מציעות ללקוחות "פרטיות מלאה" ומדגישות כי "הסודיות מובטחת". מעטה הסודיות האופף את תעשיית המין מקשה על איתור הלקוחות ומסביר את היעדרו של דיון בהם, אולם הסבר זה הינו חלקי בלבד, שכן באשר לנשים העוסקות בזנות, מתקיים דיון ער במוצאן, הרגליהן, תלותן בסמים, מצבן הנפשי, הבריאותי והמשפחתי, תרבותן ועוד. וזאת, אף שגם אליהן קשה להגיע ולזכות בשיתוף פעולה מצידן. יש להניח כי הלקוח לא נחקר עד לאחרונה, היות שאינו נתפס כאדם המבצע פעילות שניתן לייחס לה דופי מוסרי. אדם הצורך מין קנוי נתפס בפשטות כ"גבר" העושה מה שגברים "עושים". בניגוד למיתוסים מגמתיים ומקובלים, לפיהם לקוחותיה של תעשיית המין הם בעלי פגמים כלשהם במראם החיצוני, זרים, תיירים, ערבים וכד', רוב לקוחותיה של התעשייה הם אזרחים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל הגילאים. ברחבי העולם קיימות מספר דוגמות להתמודדות עם לקוחות תעשיית המין. בסן פרנסיסקו, למשל, אסורה צריכת שירותי מין. בפני לקוח אשר נתפס צורך שירותי מין עומדות שתי אפשרויות; האחת - להישפט ולהיאסר, והשנייה - לעבור סדנאות חינוך מידיהן של נשים אשר הועסקו בזנות, ללמוד על הרקע ממנו הן באות ועל העתיד הצפוי להן. על הלקוח לשלם בעבור הזכות להשתתף בסדנאות. דוגמה נוספת הינה הגישה הנוהגת בשוודיה. לפני מספר שנים חוקקה ממשלת שוודיה חוק אשר עורך הבחנה ברורה בין הלקוחות ובין קורבנותיהם. החוק, אשר חוקק לאחר קמפיין חברתי-חינוכי ממושך, קובע כי צריכת שירותי זנות הינה עבירה פלילית, בגינה צפוי הלקוח למאסר. באשר לישראל, נראה כי בטרם ניתן יהיה לדון בהפללת לקוחות, יש צורך בהעלאת מודעות הציבור לחלקם הבסיסי של הלקוחות בקיום ובהנעת תעשיית המין, וכן לעובדה כי הינם מעשירים את עולם הפשע, המנהל תעשייה זו תוך ניצולן של קורבנותיה. "מוקד סיוע לעובדים זרים" הוא ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח, הפועל להגנה על זכויותיהם של מהגרי עבודה וקורבנות סחר בנשים דרך עזרה פרטנית, השפעה על מדיניות ממשלתית וחקיקה, וכן הגברת המודעות הציבורית. אנו סבורים כי יש להתייחס לאחריותם של הלקוחות בביסוס שרשרת הזנות והסחר. לאחרונה נראה כי לא רק שדיון בחלקם של הלקוחות בהנעת תעשיית המין אינו קיים, אלא שצריכת שירותי זנות אף הופכת לגיטימית ושגרתית יותר. אשר על כן, הטלת האחריות על הלקוחות במישור הציבורי חשובה פי כמה. |
|||||||||||||||||