דו"ח מבקר המדינה ממאי 2005 ופסקי דין רבים של בתי המשפט המנהליים הטיחו ביקורת קשה בהליכי השימוע שעורכים ממוני ביקורת הגבולות למהגרי עבודה הנעצרים לפני גירוש. המוקד עותר לבג"צ לאחר שכל דברי הביקורת לא הביאו את משרד הפנים לשנות הליכותיו.

מזה למעלה מ - 5 שנים שממוני ביקורת גבולות מטעם משרד הפנים עורכים "שימועים" לנתינים זרים החשודים כשוהים שלא כדין וזאת ללא תרגום, מבלי שלעצורים ניתנת הזכות לייצוג או מוסבר להם בשפתם מהות ההליך שבסופו מוחלט בדרך כלל על גירושם מהארץ. בעתירה, מביא עו"ד ברמן דוגמאות רבות לתוצאות שימועי משרד הפנים הנערכים מידי יום במחשכים. כך למשל, נעצר בנתב"ג ואיחר לטיסתו אזרח מולדבי שניסה לעזוב את הארץ בכוחות עצמו, הושמה במעצר קורבן סחר בנשים שנעצרה בעת שיתוף פעולה עם המשטרה לצורך מעצר סרסוריה, נעצרים מבקשי מקלט רבים המוגנים על ידי נציבות הפליטים של האו"ם, נעצרים מבקשי מעמד בהליכי הסדרת מעמדם, וכן מבקשי מעמד שמשרד הפנים החליט שלא לקבל את בקשתם אך לא טרח להודיע להם על כך. כן נעצרים כדבר שבשגרה מהגרי עבודה בעלי אשרה בעת מעבר על פי חוק ממעסיק למעסיק.

העתירה מוגשת לאחר שפניות המוקד למשרד הפנים בנושא ייצוג העצורים נענו כי "על פי חוק הכניסה אין לשוהה בלתי חוקי זכות להיות מיוצג על ידי בא כוח בעת השימוע". בעתירה טוען עו"ד ברמן כי מדובר בזכות יסוד. עוד מזכיר עו"ד ברמן כי בעת הדיונים בוועדת הכנסת שהכינה את התיקון לחוק הכניסה לישראל, דרשה עו"ד פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח לציין את זכות העצור לייצוג מפורשות בחוק. בתגובה ענה עו"ד מני מזוז שהיה באותה עת המשנה ליועמ"ש לממשלה: "אגב, זכות שלו להיפגש עם עורך דין, היא כמו זכות – איפה כתובה הזכות שלי, אני לא עצור, להיפגש עם עורך דין?.... אנחנו לא נעגן כל דבר שאין בו בעיה. אנחנו לא נכתוב שמותר לו לשתות מים". מזוז סבור, אם כן, שזכותו של העצור לייצוג משולה לזכותו לשתות מים, זכות כה בסיסית היא שאין צורך לציינה במפורש בחוק. מסתבר שמשרד הפנים סבור אחרת.

יש לקוות שבית המשפט ימצא לנכון להבהיר למשרד הפנים שזכות שאינה מוזכרת מפורשות בחוק משום שהנה זכות יסוד בסיסית, אין זה אות לכך שאין צורך לכבדה. (בג"צ 1912/06)

להורדת העתירה (בג"צ 1912/06)

לפרטים נוספים: עו"ד יונתן ברמן – 054-3008035 או סיגל רוזן - 054-8177845