חדשות
מבקשי מקלט ופליטים בישראל
בישראל שוהים כיום כ-4000 מבקשי מקלט ופליטים, כמחציתם אזרחי סודן. מספר זה כולל את כל הפליטים שהגיעו לישראל וטרם עזבו, מיום חתימתה על האמנה הבינלאומית לזכויות פליטים. כ – 500 מבקשי מקלט מקורם בחבל דארפור שבמערב סודן. האירועים המתרחשים בחבל דארפור מוגדרים על ידי מדינות המערב כרצח עם. האו"ם הכריז על רצח העם הנוכחי כאסון ההומניטארי הקשה ביותר המתרחש כיום בעולם. מבקשי מקלט נוספים מגיעים מדרום סודן, אריתריאה, קונגו וחוף השנהב, מדינות שנמצאות במצבי לחימה המונעים ביטחון מאזרחיהן. כ – 125 פליטים על פי האמנה שוהים אף הם בישראל.
כאלף ממבקשי המקלט הנמצאים כיום בארץ עצורים בבתי סוהר. שאר מבקשי המקלט והפליטים המוכרים מתגוררים בתל אביב, באילת ובמושבים ובקיבוצים שונים ברחבי הארץ. כ – 500 מהם (אזרחי סודן ואריתריאה) בתנאי חלופת מעצר. ב – 01.07.07 ממשלת ישראל החליטה כי כל מבקשי המקלט יגורשו חזרה למצרים, ויוחזקו במחנה מעצר ליד כלא קציעות עד לגירושם. על-פי החלטת הממשלה, פליטים שייתפסו בסמוך לגבול, זמן קצר לאחר הגעתם, יוחזרו מיידית למצרים. אחרים, יוחזרו למצרים בתיאום עם נציבות האו"ם לפליטים. רק מכסה מוגבלת של פליטים מדארפור תזכה לקבל מעמד בישראל. החלטה זו עלולה להעמיד את חייהם של מבקשי המקלט המגורשים בסכנה.
כיצד הגיעו מבקשי המקלט לישראל
כמעט כל מבקשי המקלט בישראל הגיעו דרך הגבול המצרי. בחודשים האחרונים גבר זרם הנכנסים לישראל דרך מצרים ומרביתם טוענים כי אם יגורשו, תישקף סכנה לחייהם או לשלומם הגופני. לפי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם במצרים, נמצאים במצרים כשלושים אלף פליטים. מצרים מעניקה הגנה מינימאלית בלבד לפליטים, המתמצה בהגנה מפני החזרה למדינת המוצא וכמו ישראל, אף היא לא נקטה בצעדים ליישום הוראות החוק הבין לאומיות כחלק מהמערכת החוקתית שלה. מצב זה מעמיד את חייהם וחירותם של הפליטים בסכנה. לא אחת פליטים סודנים שניסו לחצות את הגבול נרצחו על ידי חיילים מצרים. פליטים שנעצרים במצרים מוחזקים בתנאים לא אנושיים, העולים כדי ענישה ויחס בלתי אנושי. זאת תוך הפרה של אמנות בינלאומיות בדבר זכויות אדם. רשויות החוק נהגו לכלוא את הפליטים שהגיעו לישראל בבתי סוהר שונים, חלקם על פי החוק למניעת הסתננות, חוק נטול מנגנון של ביקורת שיפוטית.
במהלך החודשים אפריל עד יולי 2007, שינו הרשויות את אופן התמודדותם עם התופעה. המשטרה סירבה לקחת אחריות ולטפל בפליטים ולאחר מעצר של 24 שעות בבסיסי צה"ל לאורך הגבול הם הועברו לטיפול מתנדבים או שוחררו ברחובות באר שבע. מרבית הפליטים (למעלה מ – 700 מהם) שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים, שוחררו על ידי הצבא והועברו באמצעות מתנדבי הארגונים לעבודה בבתי מלון באילת ובאיזור ים המלח או לתל אביב. בתחילת יולי 2007 החליטה הממשלה להקים מחנה כליאה גדול בקציעות ולגרש את הפליטים חזרה למצרים תוך 24 שעות מהגעתם. כיום כלואים כאלף מבקשי מקלט בקציעות, ביניהם כמאה ילדים ותינוקות, באוהלי בד החשופים לרוחות המדבר. לאחרונה שוב משוחררות משפחות ברחוב (כנראה מכיוון שכלא קציעות נמצא בתפוסה מלאה). "מוקד סיוע לעובדים זרים" והתוכנית לזכויות פליטים באונ' ת"א עתרו לבג"צ נגד גירוש בנוהל "החזרה חמה" והמדינה התבקשה להציג את פרטי ההסכם עם מצרים וכן את פרטי הנוהל. בחודש נובמבר פורסם באמצעי התקשורת שמצרים אינה מאפשרת לאו"ם גישה ל – 48 מבקשי מקלט שישראל גירשה למצרים בתחילת אוגוסט. קיים חשש כבד שחלק ממבקשי המקלט גורשו חזרה לסודן שם חייהם בסכנה.
מצבם החוקי של מבקשי המקלט והפליטים
פליטים מוכרים על פי האמנה: בישראל כ – 125 פליטים על פי האמנה שזכו למעמד א5 לאחר בחינה אישית של נסיבותיהם המיוחדות. פליטים אלו מוגנים בפני גירוש עד שישתנה המצב בארצם באופן שיאפשר את חזרתם הבטוחה למדינת מוצאם. הפליטים אינם זוכים לכל סיוע שתכליתו השתלבות סבירה בחברה הישראלית. במדינות נאורות, נהוג שפליט מוכר שזכה בתושבות, יכול לבקש מעמד קבע לאחר תקופה שנקבעת מראש ולאחר שקיבל סיוע לשילוב בחברה.
מבקשי מקלט על פי האמנה: על פי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם בישראל, רק בשנת 2006 הגישו בקשה לקבלת מעמד פליט על בסיס אישי 1348 מבקשי מקלט. 863 בקשות נמצאות בהליכי בחינה. עקב העומס הרב המוטל על נציבות הפליטים, מבקשי מקלט רבים ממתינים למעלה משנה לראיון ראשוני. אם עבר מבקש המקלט את הראיון בהצלחה, יהיה זכאי לרשיון עבודה, המקנה לו אפשרות לעבוד כחוק, אך לא יקבל כל סיוע, אף אם הוא פגוע פיזית ו/או נפשית או חי במצב סיכון (ראה "פליטים מוגנים זמנית"). בתום בחינת הבקשה, המלצת האו"ם מועברת לוועדה מייעצת וזו משיבה למבקש המקלט תשובה סופית באשר לבקשתו.
פליטים מוגנים זמנית: קרוב ל – 800 אזרחי חוף השנהב וקונגו זוכים להגנה זמנית בישראל ואשרת עבודה עד שיתייצב המצב בארצם וניתן יהיה להחזירם לשם, כפי שנעשה לאחרונה לאזרחי סיירה ליאון וליבריה. פליטים אלה אינם זוכים לכל סיוע חברתי. הם שוהים בישראל, לעיתים במשך שנים ארוכות, ללא כל סיוע רפואי, חינוך או הכשרה מקצועית. הגנה זמנית מעין זו, שמתמשכת שנים ארוכות, מותירה את הפליט במצב קשה של חוסר וודאות וקשיים בשיקום הריסות חייו.
הפליטים האריתראים: כ – 800 אזרחי אריתריאה מוחזקים בכלא או הועברו בתחילת חודש ספטמבר 2007 לחלופות מעצר במשקים חקלאיים אף שחלקם קורבנות עינויים וכלל אינם כשירים לעבודה פיזית קשה. הפליטים ממתינים להחלטת משרד הפנים בעקבות המלצת נציבות הפליטים של האו"ם להעניק אף להם הגנה זמנית.
הפליטים הסודנים: 59 הפליטים הראשונים שהגיעו מסודן לישראל נעצרו על פי חוק הכניסה לישראל ובית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין איפשר את שחרורם לאחר שמתנדבי מוקד סיוע לעובדים זרים איתרו חלופות מעצר מתאימות. כל הפליטים הסודנים שהגיעו בין ינואר 2006 לאוגוסט 2007, נעצרו תוך שימוש ב"חוק למניעת הסתננות", חוק לשעת חירום שלא מחייב הבאת העצורים בפני שופט. בעקבות עתירות שהוגשו לבג"צ באפריל 2006 על ידי "מוקד סיוע לעובדים זרים" והתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א, הוחלט על מינוי יועץ מיוחד לשר הביטחון המוסמך להמליץ לשר על שחרורם בתנאים מגבילים של מסתננים סודנים. ב–7 באוגוסט 2006, הסכים היועץ המיוחד לשחרר ארבעה פליטים שהובאו בפניו. זאת בתנאי שיימצא קיבוץ שיקלוט אותם כחלופת מעצר. בהמשך הגישו התוכנית לזכויות פליטים באונ' ת"א ו"מוקד סיוע לעובדים זרים" בקשות שחרור דומות לכל הפליטים הסודנים העצורים בישראל.
בהחלטתו לשחרר את ארבעת הפליטים העותרים, כתב העוזר המיוחד, אלעד אזר בהתייחסו להחזקתם הממושכת במעצר של הפליטים: "עם כל הזהירות המתבקשת, אני סבור כי מצבם של אותם מסתננים מסודן אינו שונה מהותית מגורלם של עשרות אלפי יהודים ממוצא גרמני אשר נמלטו על נפשם מאימי המשטר הנאצי בגרמניה והגיעו לאנגליה על מנת לקבל מקלט. אמנם תחילה זכו אותם פליטים ליחס השמור לאזרחי מדינת אויב והושמו בהסגר, אך עד מהרה הבינו השלטונות באנגליה את העוול המוסרי וכן את האבסורד שגלומים ביחס כזה ושינו יחסם מן הקצה אל הקצה אל נרדפי המשטר הנאצי".
החל מחודש אוגוסט 2007, בעקבות העתירה, חזרו הרשויות לעצור אף פליטים סודנים לפי חוק הכניסה לישראל. עד אותה עת, למעלה מ – 300 פליטים סודנים שוחררו, כאמור, לחלופות מעצר לאחר שהות ממושכת בכלא וכיום אינם יכולים לצאת את גבולות הישוב בו הנם מתגוררים ללא רשות וליווי. זאת בעוד למעלה מ – 700 פליטים סודנים אחרים שוחררו על ידי הצבא מיד לאחר עוברם את הגבול, לא שהו בכלא אף לא יום אחד ועתה הנם חופשיים לנוע ולעבוד בכל מקום העולה על רוחם. בנוסף, 59 הפליטים שנכלאו על פי חוק הכניסה לישראל שוחררו זה מכבר מחלופות מעצרם על ידי בית הדין לביקורת משמורת. אי שיויון קיצוני זה גורם לתסיסה בקרב הפליטים הכלואים בחלופות מעצר, מקשה על התאקלמותם וממחיש את הצורך הדחוף בקביעת מדיניות עקבית כיאה למדינה נאורה ודמוקרטית.
המלצות
אנו קוראים למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות ברורה והומאנית, מעוגנת בחקיקה, לטיפול במבקשי מקלט ופליטים ואשר עיקריה:
- לכל מבקש מקלט תהיה גישה להליך בקשת מקלט הוגן ללא קשר למדינת מוצאו.
- עד לקבלת החלטה בעניינם, מבקשי מקלט לא יוחזקו במעצר ותאומץ חלופה אזרחית (כמרכז קליטה וכן פתרונות פרטיים) להחזקתם בתקופה זו.
- לישראל זכות להגן על ריבונותה וגבולותיה, אך חלה עליה חובה למלא אחר דרישות האמנות עליה חתמה ולאפשר למבקשי המקלט המגיעים אל גבולה גישה להליך בקשת מקלט הוגן.
- על ישראל לגבש בשיתוף עם נציבות הפליטים של האו"ם הליך בחינת מקלט יעיל.
- ישראל תעניק זכויות חברתיות לכל מבקשי המקלט והפליטים בעלי הגנה זמנית שבתחומה.
- ביטול נוהל "החזרה חמה", נוהל בלתי חוקי המונע ממבקשי מקלט את זכותם לגישה למערכת המקלט בישראל ומעמיד את חייהם בסכנה.
- הענקת מעמד פליט לאותם פליטים שנקבע שהנם זכאים למעמד זה, בהתאם לאמנת הפליטים של האו"ם עליה חתומה מדינת ישראל.
מדינת ישראל, מדינה נאורה ודמוקרטית שהוקמה על ידי פליטים ולמען פליטים, אינה יכולה להוסיף והתעלם ממצוקתם של הפליטים הבאים בגבולותיה.
איך את/ה יכול/ה לעזור לפליטים ?
המוקד פועל לשחרורם ממעצר של פליטים ומבקשי מקלט ולהסדרת מעמדם המוקד זקוק למתנדבים שיבקרו את הפליטים בבתי הכלא השונים (קציעות, מעשיהו, נפחא, רמון ושקמה). מטרת הביקורים הנה בחינת מצבם של הפליטים, תיעוד בעיותיהם השונות במטרה לסייע בפיתרונן, רישום פרטיהם של הפליטים לצורך כתיבת בקשות שחרור ממעצר וכן לצורך הבאת עניינם בפני מקבלי החלטות ואמצעיי התקשורת. המתנדבים מעדכנים את הפליטים העצורים בהתפתחויות הנוגעות למעמדם בישראל. בנוסף זקוק המוקד למתנדבים במשרדו שבת"א לצורך כתיבת בקשות שחרור ועבודה משרדית.
לפרטים נוספים: אמי info@hotline.org.il . ניתן לתרום לפעילות באמצעות המחאה לפקודת: "מוקד סיוע לעובדים זרים", כתובת למשלוח: רח' נחלת בנימין 75, תל אביב 65154, טלפון: 03-5602530 וכן באמצעות כרטיס אשראי דרך הקישור הבא: www.litrom.com/hotline.
|
