חדשות
ושוב מאבד המינהל את הראש לאחר שנתיים וחצי בתפקיד, ששי קציר, מנהל מינהל האוכלוסין, פורש. דו"ח שהוא עצמו חתום עליו קובע שהמינהל סובל מחוסר ידע מקצועי, שירות ירוד, טכנולוגיה מיושנת ואיכות כוח אדם נמוכה. על חוסר ההתחשבות במקרים הומניטריים יעידו "לקוחותיו" האומללים
התפקיד היה גדול עליו ביום ראשון, היום שבו התפטרו מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל רשות המיסים, התפטר גם ששי קציר לאחר כהונה בת שנתיים וחצי. בניגוד למפכ"ל ולמנהל רשות המסים, קציר לא היה איש חשוב כל כך מבחינת הציבור הישראלי, אבל הוא האיש המשפיע ביותר על גורלם של מאות אלפי הזרים הנמצאים בישראל. מינהל האוכלוסין תחת קציר המשיך להקשות מאד על כניסת לא-יהודים ומי שנחשדו כלא-יהודים, והפך את חייהם לסיוט. כשקציר היה בצבא הוא פיקד על מחסומים. מהרבה בחינות הוא המשיך לנהוג כך גם במינהל האוכלוסין. "הוא אדם בסדר. הוא לא איש רע, לא מושחת, עובד קשה. התפקיד פשוט היה גדול עליו בכמה מידות", אומר בכיר לשעבר במשרד הפנים. "זו מערכת ארגונית מאוד גדולה ומורכבת שדורשת יכולות ניהול גבוהות, ובצד המקצועי צריך מעוף דמיון וחזון". בתקופתו של קציר הקפיא המינהל לתקופה ארוכה את פרסום נהליו באינטרנט כדי לעדכן אותם. אלא שגם הנהלים החדשים חלקיים, לא ברורים, לא מובנים ובלתי נגישים. בדיוק כמו הנהלים הקודמים. לאורך כל הקדנציה של קציר נמתחה ביקורת קשה על חוסר היכולת של המינהל לספק נתונים אמינים לצורך קבלת החלטות בנושאי אזרחות. כך למשל ב-2005 חזה המינהל שעד 2,500 ילדי עובדים זרים יבקשו מעמד בישראל, נתון שעורר חשש אצל מקבלי ההחלטות. בפועל עד היום קיבלו מעמד פחות מ-350 משפחות. סיגל רוזן ממוקד הסיוע לעובדים הזרים אומרת שקציר השתמש בנתונים לא נכונים כדי להקשות על שרי פנים להעניק הקלות לזרים. קציר היה מינוי של שר הפנים אברהם פורז משינוי. פורז רצה להדיח את המנהל הקודם הרצל גדז' השנוי במחלוקת ונזקק למנהל חליפי מתוך המשרד. קציר היה זמין. זמן קצר לאחר שמינה את קציר, עזב פורז את המשרד ולא הספיק לעבוד אתו כמעט. לקציר היה יתרון אחד בולט על גדז'. הוא אפור ולא מעורר מחלוקת. הוא גם הקפיד יותר על גבולות סמכויותיו. בתקופת גדז' נרשמו ביטולי אזרחות שלא עברו דרך שר הפנים. לקציר זה לא היה קורה. בלשכת שר הפנים הנוכחי, רוני בר-און, מדגישים שאם קציר לא היה מבקש לעזוב את תפקידו ולעבור לתפקיד אחר במשרד, השר לא היה מדיח אותו. מצד שני, השר כנראה גם לא מצטער במיוחד. מנהל מינהל האוכלוסין החדש ימונה בעזרת ועדת איתור והוא יבוא כנראה מחוץ למשרד הפנים. התפקיד החשוב ביותר של המנהל החדש יהיה להוביל את הרפורמה הארגונית שעליה המליץ דו"ח שגב ולהצעיד את מינהל האוכלוסין אל נורמות השירות המקובלות בישראל. לא שהנורמות האלו הן משהו שאפשר להתפאר בו, אבל במינהל האוכלוסין הן עדיין בגדר חלום רחוק. האם שינוי כזה אפשרי? עו"ד ניקול מאור, מהמרכז לפלורליזם יהודי, אומרת ששום מנהל מינהל לא יכול להצליח בתפקיד או לעשות רפורמה בלי תוספת משמעותית של תקציבים, משכורות ומתקנים. שומר החומות דו"ח ועדת שגב עסק בתפקוד מינהל האוכלוסין. אבל מה באשר למדיניות שלו? בסוף 2004, עם מינויו של ששי קציר, פירסמה האגודה לזכויות האזרח דו"ח חמור במיוחד על מינהל האוכלוסין של גדז', בכותרת "המיניסטריון". "מנהל האוכלוסין רואה עצמו 'שומר החומות' שתפקידו להגן בכל מחיר על צביונה היהודי של מדינת ישראל", כתב מחבר הדו"ח, עו"ד עודד פלר. "זמן רב אנו עדים למצוקתם של אלפים רבים שמינהל האוכלוסין רמס את כבודם... ועשה כל אשר לאל ידו להמאיס עליהם את החיים במדינת ישראל. המינהל עומד כיום בראש הרשימה המפוקפקת של רשויות ממלכתיות המפרות את זכויות היסוד של תושבי ישראל". אבל לא המדיניות הנוקשה הוציאה למינהל האוכלוסין של קציר את שמו הרע, אלא חוסר ההתחשבות במקרים הומניטריים. בין היתר, ניסה המינהל לגרש אמהות זרות של ילדים ישראלים והפריד בין נשים שנישאו לישראלים לבין ילדיהן מנישואים קודמים. כש"הארץ" פירסם את סדרת "הלא קיימים", על האנשים שאין להם מעמד בשום מקום בעולם, התברר המלכוד הבא: אי אפשר לבקש מעמד בלי להציג תעודות ואי אפשר לקבל תעודות בלי שיהיה לך מעמד. במשרד הפנים אומרים שלא ויכוח על מדיניות גרם לעזיבתו בהסכמה של קציר, אלא חילוקי דעות על דרכי התנהלות. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שקציר עוזב כאשר השר בר-און משלים שורה של רפורמות בתחום היחס למשפחות עולים, ביניהן אזרוח ילדים מנישואים קודמים של עולים לא-יהודים. עו"ד פלר סיכם השבוע את כהונתו של קציר: "לאחר תיקוני עריכה קלים בלבד הייתי מפרסם היום שוב את 'המיניסטריון'". "מטעמים השמורים עמו" דוברת משרד הפנים סבין חדד מסרה בתגובה כי "מר ששי קציר ביקש לסיים את תפקידו מטעמים השמורים עמו ובוודאי שלא עקב הרפורמות אשר קודמו על ידי שר הפנים... במהלך כהונתו, שם קציר דגש רב על ייעול השירות לציבור, שיפור איכותו ושיפור המיומנות והידע המקצועיים של עובדי מינהל האוכלוסין על ידי פיתוח מערכת הדרכה". בין היתר, הוא "פעל רבות לפיתוח מערכת השירותים 'מרחוק' וחיסכון בהגעת הציבור ללשכות, עדכון הנהלים ופרסומם לציבור וחידוש ושיפוץ לשכות מנהל האוכלוסין". לדברי חדד, "יישום דו"ח שגב מצריך היערכות גופים שונים במערכת, בכללם נציבות שירות המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר וכמובן ועד העובדים". קציר הכין תוכנית מפורטת ליישום המלצות דו"ח שגב וקידם אותה, אבל יישום הדו"ח הוקפא עקב חילופי השלטון. לאחרונה ניתן אישור עקרוני למהלך, על ידי נציב שירות מדינה". לקציר, מוסיפה חדד, יש ניסיון עשיר בניהול מערכות ארגוניות גדולות ומורכבות, בצה"ל ובמסגרת האזרחית. "מר קציר כיהן בתפקיד רגיש במיוחד, שחייב פעולות מחושבות בהתאם לחוקי המדינה ולנהליה. לצד זאת, הקפיד לגלות רגישות גבוהה בנסיבות הומניטריות שונות". גם "יו"ר ועדת הפנים של הכנסת לשעבר, השר ראלב מג'אדלה ציין את "הרגישות הגבוהה אותה מפגין קציר בסוגיות הומניטריות".
| |||||||
