|
|||||||||||||||||
חדשות
פליטים בישראל חסן, מוסלמי תושב דרפור שבסודן, נמלט מכפרו לפני למעלה משנה לאחר שהג'נג'וויד, בני שבטים בדווים מוסלמים , הנתמכים על ידי ממשלת סודן, פלשו לכפרו, הרגו את בני משפחתו והציתו את בקתות הכפר. על פי הערכות, בין 200,000 ל - 400,000 מוסלמים שחורים נרצחו בדרפור עד כה. כ – 2.5 מליון נוספים נעקרו מבתיהם והפכו פליטים. חסן, בהיותו קל רגליים, הצליח לברוח, להגיע בדרך לא דרך למצרים ושם, למרבית האירוניה, מצא בדווי שהסכים להבריח אותו לישראל תמורת 50$ וצרור בגדיו המועטים. מיד לאחר שעבר את הגבול לישראל, הסגיר עצמו חסן לחיילי צה"ל וביקש את הגנת האו"ם. הוא הועבר למחנה מעצר צבאי ולאחר תקופה ממושכת במהלכה איבד את מניין הימים החולפים, הועבר לכלא מעשיהו שברמלה. חסן עצור כשנה בכלא מעשיהו כ"מועמד לגירוש" למרות שאין לאן לגרשו. הוא אינו מוכר בישראל כפליט משום שהנו אזרח של סודן – מדינה עוינת. פרופ' באואר, בכיר חוקרי השואה בישראל וחבר בפורום ייעוץ בינלאומי למניעת רציחות עם, מציין בראיון ל"הארץ" שמדיניותה של מדינת ישראל כלפי פליטים סודנים דוגמת חסן, מזכירה לו את מדיניות ממשלת אנגליה שכלאה אלפי יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית בטענה שהם אזרחי מדינת אויב, תוך התעלמות מהעובדה שאף הם נרדפו על ידי אותה מדינת אויב עצמה 1. פיטר, אזרח קונגו, ברח לישראל לפני 12 שנה, לאחר שהיה ממנהיגי הסטודנטים בארצו ונרדף בגין התנגדותו לשלטון. בישראל הוא פנה לנציבות הפליטים של האו"ם, ולאחר בדיקת סיפורו, קיבל לפני כשבע שנים מעמד פליט. בזכות מעמד זה, לא ניתן היה לגרשו אבל בזאת הסתכמו זכויותיו של פיטר בארץ הקודש. הוא לא קיבל אשרת עבודה, כך שכל מי שהעסיק אותו, הסתכן בקנס על העסקת עובד זר בניגוד לחוק. חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא חל עליו, כך שאם חלה, נאלץ לממן מכיסו טיפול רפואי. כשנישא לאזרחית דרום אפריקה, נותרה אשתו חשופה למעצר וגירוש מהארץ ורק לפני שלוש שנים, הצליח בעזרת עו"ד להשיג עבורה אשרת תייר. אשתו אינה רשאית לסייע בפרנסת משפחתו הקטנה. רק לפני שנתיים, זכה פיטר לשפר מעט את מעמדו בישראל ולקבל אשרת עבודה ממשרד הפנים. מאז ועד עתה הוא מחדש את אשרת העבודה שלו פעמיים בשנה, כשבכל פעם מתעורר החשש הנורא: האם משרד הפנים יאריך את תקופת שהותי החוקית בישראל גם הפעם ? חששו של פיטר מוצדק. בתחילת שנה זו, התבקשו לעזוב את הארץ כ – 60 אזרחי סיירה ליאון שהוכרו בישראל כפליטים זמניים מאז 1999. חלקם שהו בישראל למעלה מעשרים שנה. אלו שלא שעו לבקשה כבר החלו להיעצר בגין שהייה בלתי חוקית והם מגורשים לסיירה ליאון, מדינה נחשלת המתהדרת בתואר המפוקפק של שיאנית עולם באחוז המיתות בעת לידה. קרוביהם שהצליחו להגר מסיירה ליאון למדינות מפותחות אחרות באותן שנים, כבר התאזרחו שם ואינם נדרשים לעזוב את בתיהם רק משום שהקרבות בסיירה ליאון פסקו. בין חסן הסודני לפיטר הקונגולזי, מצויים בישראל כ - 800 פליטים שרובם קיבלו מעמד זמני מנציבות הפליטים של האו"ם מסיבות הומניטאריות וזאת רק עד שיסתיים הסכסוך בארצם 2. פליטים אלו, שנמלטו בעור שיניהם, רבים מהם לאחר שאיבדו את בני משפחותיהם, אינם יכולים להתרווח במקומותיהם, ללמוד עברית ולנסות לשקם את חייהם בישראל, שכן ניסיונם של אזרחי סיירה ליאון מלמד על ארעיות חייהם כאן. דווקא מדינת ישראל, שהוקמה על ידי בני העם היהודי שידע רדיפות כה רבות במהלך ההיסטוריה, ראוי היה שתיטיב לקלוט את אותם פליטים מועטים המצליחים להתדפק על גבולותיה. סיגל רוזן מוקד סיוע לעובדים זרים 1 שחר אילן, "רצח עם זה לא הרבה פחות משואה" הארץ , 12.05.2006 2 אזרחי קונגו, ליבריה וחוף השנהב |
|||||||||||||||||