|
|||||||||||||||||
חדשות
"אין לנו לאן לחזור. אל תיתנו לגרש אותנו מכאן" פליטים סודנים שהסתננו לארץ, שוחררו לגורלם בבאר-שבע לאחר שלבם של חיילי צה"ל לא עמד בהם להחזירם למצרים בהוראת מנהלת ההגירה. כ-60 פליטים האסורים בצו אלוף, הועברו השבוע לבתי סוהר בהם כלואים אסירים ביטחוניים ופליליים. והמדינה? עדיין לא הכריעה מה תעשה במבקשי המקלט המשחרים לפתחה
"ברחנו לישראל בתקווה שירחמו עלינו" מבועתת מהמחשבה על גירושה בחזרה למצרים, כתבה ב' מכתב המגולל את סיפורה ומתאר את הנסיבות שהביאו אותה לבקש מקלט בישראל: "אני מוסלמית בת 35 מדרפור שבסודן. נמלטתי לישראל ממצרים יחד עם בעלי, בתי בת השמונה, בני בן השנתיים וחצי ובתי התינוקת בת חצי השנה. אני פונה אליכם מפני ששמעתי שרוצים לגרש אותנו בחזרה למצרים. אני רוצה לספר לכם מה עבר עליי ועל משפחתי עד שהגענו לישראל, ולהתחנן בפניכם שלא תיתנו לגרש אותנו מכאן. אני יודעת שאם יחזירו אותנו למצרים נחזור לכלא ואולי לא נצא ממנו בחיים. יכול להיות שיחזירו אותנו לשגרירות הסודנית ומשם לסודן. זה יהיה הסוף שלנו, נמות כמו כל האנשים שמתו שם. "חיינו במצרים שלוש שנים, פנינו לנציבות הפליטים של האו"ם וקיבלנו תעודה צהובה, אבל אסור היה לבעלי לעבוד ולא היה לנו כסף לאוכל. המצרים זרקו עלינו הרבה פעמים אבנים ופעם אחת אבן חדרה לי לעין. כשלא יכולנו עוד לשלם את דמי השכירות, גירשו אותנו מהדירה ועברנו לחיות בגן הציבורי מוסטפא מחמוד
אפליה והתנכלויות מצד שלטונות מצרים התעמרות השלטונות המצרים בפליטים הסודנים, אותה מתארת ב', איננה חד-פעמית. פעילים ישראלים מסבירים כי למרות שסוכנות הפליטים של האו"ם מספקת לאלפי ניצולי הטבח הנמלטים למצרים תעודות פליט, הם אינם מוגנים מפני אפליה והתנכלויות חוזרות ונשנות. כך למשל בהפגנה שנערכה בסוף פברואר אשתקד מול משרדי האו"ם בקהיר, עליה כותבת ב', נהרגו כ-30 פליטים ומאות נפצעו ונכלאו כתוצאה מהתערבות אלימה של המשטרה. כ-2,000 פליטים, מרביתם התגוררו בגן מוסטפא מחמוד בו התקיימה ההפגנה, התחננו בפני נציגי האו"ם להעבירם למדינה בה יקבלו מעמד חוקי ויוכלו לשקם את חייהם - אך לשווא. ההתנכלות השיטתית היא שהביאה את ב' ויתר הפליטים השוהים בישראל להסתנן לארץ. אלא שבהיעדר מדיניות רשמית לטיפול בהם, מרביתם נכלאים ומקצתם נקלטים בקיבוצים ומושבים. באמצעות עורכת-הדין ענת בן דור פנה לאחרונה "הוועד למען פליטי דרפור" לשר הביטחון, בבקשה למנוע את גירוש הפליטים בנימוק כי אכיפת נוהל "החזרה חמה" איננה חוקית. פעילי הוועד מציינים כי
ב-2004 גורשו למצרים מבקשי מקלט סודנים, ורק במאמצים רבים נמנעה העברתם לסודן שהיתה מעמידה אותם בסכנת מוות - ולו רק מפני שהגיעו לישראל. שני פליטים שגורשו מישראל באותה שנה לירדן, ומשם לסודן, הוצאו להורג עם הגיעם למדינה.
במקביל, הועברו השבוע 60 פליטים סודנים הכלואים בצו אלוף, שנעצרו על-ידי צה"ל ולא בידי מנהלת ההגירה, לבתי הכלא קציעות, רמון ונפחא. נסמכים על ניסיון העבר, הפעילים חוששים כי האסירים הביטחוניים והפושעים הפלילים האסורים בבתי הכלא הללו יתנכלו למבקשי המקלט. "אין מקומם של הפליטים בכלא, וגם אם החוק מחייב את שהותם שם אין לכלוא אותם ביחד עם פושעים ביטחוניים או פליליים", מתקוממת שרון הראל מנציבות הפליטים של האו"ם. בתגובה נמסר מהשב"ס כי "אין מניעה להעביר אסירים בין בתי כלא שונים מפאת אילוצי מקום. בכל-אחד מבתי הסוהר קיים אגף שאינו מיועד לאסירים ביטחוניים, ובאגף כזה ישהו העצורים הסודנים".
"לא ברור מדוע מדינת ישראל מתעקשת להמשיך ולהחזיק בכלא ניצולי רצח עם במשך תקופות ממושכות, בנות למעלה משנה, עד העברתם לחלופות מעצר שלעתים קרובות אינן מתאימות להם ולבעיותיהם המיוחדות", מסכמת סיגל רוזן ממוקד הסיוע. "כפי שיכלו הרשויות לשחרר את השלושה, מן הראוי היה שישחררו גם את 231 הפליטים הסודנים, שרבים מהם כלואים במשך חודשים ארוכים בתנאים קשים ביותר, ולא להעביר אותם מכלא לכלא".
• לתמיכה בפעילות "מוקד סיוע לעובדים זרים" למען הפליטים מדרפור ולהתנדבות כיתבו לאימייל info@hotline.org.il |
|||||||||||||||||