חדשות
קוצ'יק מתלבש על הפליטים בתוך שבוע הצליח מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר לגייס 700 אלף שקל למען הפליטים המתגוררים בדרום תל אביב, ממכרים כמו נוחי דנקנר ושרי אריסון. היעד הבא שלו הוא כלא קציעות לפני כחודשיים צפה היזם ואיש העסקים יוסי קוצ'יק בכתבה ב"מבט" על פליטים אפריקאים בישראל. הכתבה גוללה, בין היתר, את סיפורה של נאהום, אשה נכה, בהריון, פליטה בת פליטים מאריתריאה. היא נולדה בסודאן להורים שברחו ממלחמת האזרחים באתיופיה, נישאה לפליט בן ארצה ויחד ברחו מסודאן למצרים ומשם לישראל. בו בערב יצר קוצ'יק קשר עם עו"ד טלי קריצמן מהתוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, המייצגת את הזוג, ומאותו יום משפחתו כולה מגויסת לסייע לאשה. רופא, ידיד המשפחה, התנדב לבצע את הבדיקות הנדרשות למעקב הריון, ומכיוון שהיא משותקת ברגל אחת, מסיעים אותה לבדיקות ועומדים בקשר קבוע אתה ועם בעלה. מתוך הקשר עם האשה ומתוך הערכה גדולה לאנשים כמו קריצמן וחבריה בארגונים המסייעים לפליטים, ביקש קוצ'יק לרדת לשורש הבעיה. הוא פנה לסגנית ראש העיר תל אביב, יעל דיין, הממונה על הטיפול בזרים בעיר, ויחד יצאו לסיור במקלטים בהם שוכנים פליטים מאריתריאה בדרום תל אביב. הביקור הזה, הוא אומר, "הבהיר לי שבתל אביב, לא רחוק מהמשרד שלי, מתרחש אסון הומניטרי. המקומות האלה לא ראויים למגורי בעלי חיים, וודאי שלא למגורי אדם. שום הסבר לא יכול לתאר את מה שקורה שם באמת". מלווה ביו"ר ה"מרכז לפיתוח לפליטי אפריקה", יוהאנס למה באיו, בעצמו פליט מאתיופיה, נכנס קוצ'יק למרתפים אפלים, שמאוכלסים בעשרות בני אדם. מהמזרונים על הרצפה בהו בו במבטים אדישים פליטים שמעבירים שם את היום, משום שהם פוחדים לצאת לעבוד פן ייתפסו וייעצרו. "עמדתי שם ועברו לי נגד העיניים התמונות של מחנות הפליטים והעקורים אחרי מלחמת העולם השנייה", הוא סיפר, "הרגשתי שכאדם וכבן לניצולי שואה, אני לא יכול לעמוד מנגד". כיזם באופיו ובגישתו לחיים, קוצ'יק כינס את כל הגורמים המטפלים בפליטים בתל אביב לישיבה שבמהלכה, הוא אומר, "הבנתי שיש לפליטים שלוש בעיות בסיסיות, שצריך לפתור: מקלט ראשוני, אפשרות חוקית לעבוד וגישה לשירותי בריאות". בעיית המקלטים בדרך לפתרון לאחר שראש העיר, רון חולדאי, הבטיח להקצות תקציב להקמת מקלט חלופי. ההקצאה הותנתה בגיוס סכום דומה במקביל, וכדי לגייסו פנה קוצ'יק לחברים ולמכרים. "בלי להקים עמותה, בלי להכין ניירות", הוא אומר, "באתי ואמרתי לאנשים, 'זהו המצב וזה מה שצריך. תנו על בסיס האמון בי'". יו"ר קבוצת "אי-די-בי", נוחי דנקנר, נתן כמה מאות אלפי שקלים ותרומה גדולה נוספת התקבלה מקרן תד אריסון. "לקחנו למקלטים את מנכ"ל הקרן, ג'ייסון אריסון ואת ממלאת מקומו, שלומית דה-פריס, וביקשנו סכום מסוים לפי התוכניות של העירייה", מספר קוצ'יק. "כעבור שעתיים הם חזרו אלי והציעו תרומה גדולה בהרבה ממה שביקשנו". תורמים נוספים, כמו הבעלים של חברת "ביטוח ישיר", מוקי שניידמן, ואחרים שביקשו שלא לחשוף את שמותיהם, נענו אף הם, ובתוך שבוע גויסו יותר מ-700 אלף שקל - סכום הגדול בהרבה מזה שסוכם עליו מלכתחילה. בעודף אפשר יהיה לשדרג את המרפאה שמפעיל ארגון "רופאים לזכויות אדם" לפליטים ולזרים. יוסי קוצ'יק, בן 56, שימש במספר תפקידים ציבוריים, האחרון שבהם היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק. כממונה על השכר במשק במשרד האוצר, הוא יזם את הפרסום השנתי של שיאני השכר במגזר הציבורי. כיום הוא בעלים ומנכ"ל של חברה לייעוץ ויזמות שמתמחה ביחסי עבודה ושכר, ומייצג עשרות גופים, בהם בנק ישראל ובזק. הקשרים מהעבר סייעו לו בהשגת אשרות עבודה לאריתראים. הוא רואה בזה חשיבות עליונה, לדבריו, "כי ברגע שהם יוכלו לעבוד באופן חוקי ולפרנס את עצמם, הם ייצאו מהמקלטים והבעיה הזאת תימוג או לפחות תצטמצם מאוד". ישראל לא מגרשת את האריתראים לפי בקשת האו"ם, משום ששם צפוי למי שברח מהמדינה מאסר, עינויים ואף מוות. עד כה הוחזקו רבים מהם בכלא קציעות בנגב ושוחררו משם לאט ובמשורה, לחלופות מעצר במושבים. אלה שיצאו למושבים נוצלו לעתים קרובות, ושוכנו בתנאים מחפירים, אך לא העזו להתלונן, לנוכח האיום הקבוע שיוחזרו לכלא. המעטים שברחו מהמושבים הסתתרו במקלטים מפחד שייתפסו ויוחזרו לכלא. ארגונים כמו "מוקד סיוע לעובדים זרים" והקליניקה לזכויות פליטים פתחו במה שהסתמן כמאבק מתיש לשחרורם של האריתראים מהמעצר על חלופותיו. המעורבות של קוצ'יק קיצרה את התהליך. הוא פנה לראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, יעקב גנות, ודיבר עם אשת ראש הממשלה, עליזה אולמרט, שכבר גילתה מעורבות בעניינם של פליטי דרפור. "אני לא הראשון שהתחיל לטפל בעניין האשרות", הוא משתדל לגמד את חלקו. "היו פניות קודמות והיו עוד ניסיונות. למזלי, מצאתי אוזן קשבת והרבה רצון טוב. אפילו לא הייתי צריך לפנות לשר הפנים. ההחלטה התקבלה בתוך זמן קצר והביצוע מתקדם במהירות". מה הלאה, תמשיך להיות מעורב? "לא הגדרתי לעצמי. נכנסתי לזה ואני שם. יש לי דלת פתוחה במשרדי הממשלה - זה לא אומר שתמיד יקבלו את עצתי, אבל ודאי ישמעו אותי". מה הצעד הבא? "אני מתכוון לבקר בכלא קציעות. אני לא מספיק מתמצא במה שקורה שם, אבל צריך לראות איך מפרקים את המוקש הזה". זו ראשיתה של שדולה עתירת כוח והון לטובת הפליטים? "לא. אני אסתפק בידיעה שפליטים מקבלים את המינימום הנחוץ. זה לא מצב טוב שאנחנו נמצאים בו. זה מצב שבו יש לנו רק מה להפסיד. כי מצד אחד אסור שיהיה זרם פליטים בלתי פוסק והמדינה חייבת לעשות הכל כדי שזה ייפסק. צריך גם להבהיר לפליטים שברגע שתהיה אפשרות, הם יוחזרו. מצד שני, במי שבא לפתחנו חייבים לטפל. המדינה צריכה לעשות הכל כדי שזרם הפליטים יקטן, אבל אם הם פה, אין לנו ברירה. ברור שאנחנו מעמיסים על עצמנו בעיות קשות מנשוא, אבל כמדינה של פליטים לא נוכל להתחמק מלטפל בילדים, חולים ונשים". לכתבה ב הארץ
| |||