חדשות
אם אין סוסים, גם אריתריאים טובים עובדים ללא שכר סיוע למבקשי המקלט אתמול בבוקר ישב במשרדי "קו לעובד" בתל אביב גבר מאריתריאה שבא לבקש עזרה בגביית שכרו מבעל מסעדת חומוס ברחוב אבן גבירול, שם עבד בניקיון במשך חודשיים וחצי. תאכלה דברנגוס קיבל צ'ק על 8,250 שקלים, אך בבנק סירבו לפדות אותו. למתנדבת מ"קו לעובד", שליוותה אותו, הוסבר שהצ'ק נכתב בצורה שעושה אותו לא סחיר. בשיחת טלפון הבטיח המעסיק שיביא את הכסף במזומן אחר הצהריים. אבל כשהגיע דברנגוס למסעדה עם מנהלת העמותה, חנה זהר, התברר שהמעסיק לא הביא את הכסף. מ-1 בינואר טיפלו ב"קו לעובד" בכמעט 150 מבקשי מקלט מאריתריאה, סודאן וחוף השנהב, שמעסיקיהם הישראלים לא שילמו להם בכלל או שילמו חלקית. "נכנסו למשחק קבלני כוח אדם מפוקפקים", אומרת אן סוצ'יו, רכזת תלונות מהגרי עבודה ופליטים ב"קו לעובד". "הם קובעים עם העובדים בתחנה מרכזית, לוקחים אותם לעבוד בניקיון במסעדות יוקרה, סופרמרקטים, אולמות קולנוע. אחרי חודש זורקים אותם בלי לשלם ולוקחים עובדים אחרים". בניגוד לעובדים זרים שמגיעים לישראל באשרת עבודה, מבקשי המקלט שהסתננו לישראל בשנתיים האחרונות אינם כבולים למעסיקים. הם גם מודעים לזכויותיהם ומתלוננים. באחרונה טיפלה "קו לעובד" ביותר מ-60 אריתריאים שהועסקו בניקיון רחובות על ידי קבלן של עיריית הרצליה. בסוף החודש קיבלו תלושי שכר ומעטפות עם כסף. כשפתחו את המעטפות התברר שהיו חסרים אלף שקלים. בעקבות פניית העמותה לעיריית הרצליה, השלים הקבלן את החסר. אלמלא התלוננו, היה הקבלן משלשל לכיסו יותר מ-60 אלף שקלים בחודש. לפורום לזכויות פליטים הגיעו פניות ממושבניקים ובעלי אולמות אירועים שהציעו לספק למבקשי המקלט מגורים, מזון ועבודה. רוב הישראלים הטובים הללו הופתעו לשמוע שעליהם לשלם שכר ונעלבו כשהצעתם נדחתה. עבדל ראזק מחבל דרפור סיפר שבספטמבר שוחרר מהכלא אחרי חודשיים והוסע עם שלושת חבריו לעבוד אצל אדם בשם דרור שמגדל אפרסמונים באזור אשקלון. הם עבדו יותר מ-60 יום, 11 שעות ביום, וקיבלו 4,500 שקלים - 7-6 שקלים לשעה. לפליטים מדארפור ששוחררו מהכלא בנובמבר הוצעה עבודה חקלאית בשרון ב-12 שקלים בשעה. שכר המינימום לשעה הוא כמעט 20 שקלים. מ"ט מאריתריאה שוחרר מהכלא אחרי שלושה חודשים ונשלח לעבוד במושב גבעתי עם תשעה מבקשי מקלט נוספים. נתנו להם קרוואן מוקף גדר ובו תרנגולות וכלבים. "הקרוואן לא איפשר מגורי אדם ובגלל הצחנה והטינופת ישנו בחוץ. רק למחרת ניקינו ויכולנו לישון בפנים", מסר בתצהיר. בואם של יותר מ-6,000 מבקשי מקלט מאפריקה מציבה אתגר למדיניות הממשלה לצמצם את מספר העובדים הזרים. האפריקאים אמנם מקלים את הלחץ על הממשלה לספק עובדים זרים, אבל חקלאים רבים לא ששים להעסיקם - בעיקר משום שהם לא תאילנדים ממושמעים שמוכנים לעבוד מבוקר עד ליל משום שהם חיייבים כסף לסוחרי האדם שהביאו אותם. ראש מינהל האוכלוסין, יעקב גנות, עובד לילות כימים למצוא מקומות עבודה למבקשי המקלט, למרות שאין זה תפקידו. אבל התסכול והלחץ נותנים בו את אותותיהם. בפגישה רבת משתתפים לפני שבועיים בתל אביב טען גנות שהחקלאים מוכנים להעסיק את האפריקאים. כשאחד המשתתפים העיר לו שהם משלמים רק מחצית משכר המינימום, ענה גנות: "אם אין סוס, גם חמור טוב". "בוודאי שלא היתה כוונה לפגוע באף אחד מהפליטים והאמירה כוונה לעבודה ולא לעובדים - דהיינו, אם אין עבודה במרכז, כפי שהם מבקשים, ישנה עבודה בצפון ובדרום", מסרה דוברת משרדו. מטפל לכל זקן סוף לבדיקות התפקוד מאמצי הממשלה להגביל את מספר העובדים הזרים נחלו תבוסה נוספת עם אישורה השבוע לקריאה ראשונה של הצעת חוק המזכה קשישים בני 85 או 90 בהיתר להעסיק עובד זר. לפי הצעתם של הח"כים זבולון אורלב (מפד"ל) וחיים כץ (ליכוד), הקשיש לא יידרש עוד לעבור בדיקות תפקוד, שאותן מגדיר אורלב "משפילות", אלא רק להביא אישור על מצבו הרפואי. שוכר ועונשו טרטמן בעד בעל הבית ח"כ אסתרינה טרטמן חושבת שאין לבעלי דירות די כלים לפנות דיירים כשהחוזה שלהם נגמר או כשהם מפרים את תנאי חוזה השכירות. "קיימת בישראל תופעה של הפרת הסכמי שכירות", היא טוענת. לפי החוק, בעל בית יכול לתבוע בסדר דין מקוצר שוכר שמסרב להתפנות. טרטמן טוענת שההליך לא מקוצר בשל העומס על מערכת המשפט ויכול להימשך חודשים ארוכים, שגם אחריהם על בעל הבית לבקש מההוצאה לפועל לממש את הפינוי. לשם כך הגישה הצעת תיקון שמאפשרת לבעל דירה להתלונן במשטרה נגד השוכר ומסמיכה את השוטר "להשתמש בכוח סביר" כדי לפנותו. טרטמן מציידת את בעלי הדירות בכלי נוסף. לפי הצעת החוק שלה, הם יוכלו לדרוש מספקי שירות לנתק לשוכר את הטלפון, החשמל, הגז, המים והכבלים, גם כשאלה רשומים על שמו. ספקי השירות יחויבו לבצע את הוראת הניתוק בתוך 72 שעות. "מדובר בהצעת חוק שמפרה את האיזון העדין בין כוחם של המשכירים לבין זכויות השוכרים המוחלשים", אומר עורך הדין יובל אלבשן, מנהל מרכזי הזכויות של עמותת "ידיד". לדעתו, ההצעה נותנת עדיפות מוחלטת שאין דומה לה בספרי החוקים בעולם הדמוקרטי לזכות הקניין. "כל ההליך פועל לפי רצון המשכיר, ללא פתחון פה לשוכרים, שייתכן שהצדק נמצא דווקא לצדם", אומר אלבשן. לכתבה ב אתר הארץ
| |||