חדשות
20 "מתשאלים" של משרד הפנים יקבעו אם המסתננים לישראל יוכרו כפליטים צעד ראשון של היערכות ממשלתית לטיפול בגל מבקשי המקלט מאפריקה: היחידה של מינהל האוכלוסין תקבל את סמכויות נציבות הפליטים של האו"ם" מינהל האוכלוסין של משרד הפנים החל בהקמת יחידה לתשאול מתסננים. מהודעה שהעבירה פרלקיטות המדינה לבג"ץ עולה כי עד כה גייסה היחידה עשרים עובדים, והיא ממשיכה בקליטת עובדים דוברי שפות מדוברות באפריקה, כמו ערבית ואמהרית. במקביל, החלטה תקדימית של בית משפט בירושלים איפשרה את חשיפת הנימוקים לדחיית בקשתה של פליטה מאתיופיה לקבל מקלט בישראל. עד היום, היו נימוקים להכרה בפליטים חסויים. הקמת יחידת התשאול היא צעד בתהליך העברת פעולות ההכרה בפליטים בישראל מידי נציבות הפליטים של האו"ם לידי מינהל האוכלוסין. זהו למעשה גם הצעד הראשון של היערכות ממשלתית לטיפול בגל המסתננים. אפשר לראות בכך גם הכרה של המדינה בכך שהמסתננים ימשיכו לבוא, ובהיעדר היכולת לעצור את בואם. במדינות המפותחות מקובל שהממשלה מטפלת בפליטים בפיקוח נציבות הפליטים, בעוד בעולם השלישי האו"ם מטפל בהם בעצמו. בישראל, עד היום, כל תהליך בקשת המקלט וההכרה בפליטים נעשה על ידי נציבות האו"ם, בין היתר משום שבעבר באו לכאן פליטים בתדירות ובמספרים נמוכים בהרבה. מאז תחילת 2007 נכנסו לישראל דרך גבול הדרום יותר מעשרת אלפים מסתננים, ונציבות האו"ם קרסה מעומס הטיפול בבקשות מקלט. עכשיו נעשה ניסיון להעביר את הסמכויות בהדרגה מידי הנציבות לידי מינהל האוכלוסין. בשלב ראשון הועברו למשרד הפנים סמכויות הזיהוי והרישום של מבקשי המקלט. "אנחנו כמדינה לוקחים אחריות ומתחילים לתת מענה", אומרים בשביעות רצון בנציבות הפליטים של האו"ם. עו"ד יונתן ברמן ממוקד הסיוע לעובדים הזרים בירך על העובדה שישראל נוטלת אחריות על הפליטים, אבל גם הביע חשש, עקב העובדה שמינהל האוכלוסין ידוע ביחסו הקשה לזרים. בנציבות הפליטים של האו"ם מציינים לחיוב את פעילות היחידה עד כה, הנעשית בשיתוף פעולה אתם. בין היתר מציינים שם את העובדה שגם מסתננים שמנסים להתחזות לסודאנים כדי לקבל מעמד פליט ונחשפים, אינם נעצרים ומתאפשר להם לבקש מקלט על סמך הנתונים האמיתיים שלהם. אם היתה היחידה יוזמת מעצרים, איש לא היה מתייצב להירשם אצלה, אומרים שם. המטרה היא שבעתיד יועברו ליחידה החדשה גם סמכויות התשאול והתחקור, כלומר הקביעה מי באמת זכאי למעמד של פליט. פסק דין שניתן בימים האלה על ידי נשיאת בית משפט המחוזי בירושלים השופטת מוסיה ארד ממחיש היטב את הרקע לחששות. פסק הדין עסק בעניינה של יוצאת אתיופיה, שבקשתה למקלט נדחתה. העותרת היתה חברה בארגון שמתנגד למשטר באתיופיה וברחה משם לאחר ששני קרובי משפחה שלה נרצחו. היא ביקשה ממשרד הפנים לחשוף את נימוקי המלצת נציבות הפליטים של האו"ם לסרב לבקשתה, אך המשרד סירב. בכך מנע ממנה גם את היכולת להבין מה הבסיס להחלטה שקובעת את גורלה וגם את האפשרות לנקיטת הליכים משפטיים במטרה להישאר בארץ. ארד הורתה בפסק דין תקדימי לחשוף את הנימוקים. "לעותרת אינטרס ממשי בגילויה של עמדת נציבות האו"ם לפליטים", כתבה בהחלטתה, "מבלי לדעת מה היו הנימוקים להמלצות נציבות האו"ם לפליטים, לא תוכל העותרת לבחון נימוקים אלה ובמידת הצורך, להשיב עליהם ולמנוע טעויות". לכתבה : הארץ
| |||