חדשות
הצעת חוק: חמש שנות מאסר למנהלי בתי בושת באינטרנט זהבה גלאון יוזמת החוק :"באינטרנט פועלים עשרות בתי בושת המאפשרים ללקוחות דיסקרטיות ואנונימיות ומגבירים את הביקוש לזונות ולמדינה אין כיום שום סמכות לפעול נגדם. "לדברי ח"כ גלאון, המשטרה והפרקליטות כמעט אינם פועלים נגד בתי הבושת משום שהחוק אינו מקנה להם די כלים וסמכות" האם באינטרנט פועלים בתי בושת וירטואליים, שבהם עומדים למכירה שירותי מין? האם בכלל יש דבר כזה? ח"כ זהבה גלאון (מרצ) חושבת שהתשובה חיובית ופותחת חזית חדשה במאבק נגד סוחרי נשים וסרסורים הפועלים ברשת. מחר (ג') יתקיים בוועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים דיון בהצעת חוק שהגישה גלאון, שלפיה יוטלו חמש שנות מאסר על מי שמנהל בית זונות באינטרנט, לרבות הגרפיקאים ועורכי התוכן של האתרים "באינטרנט פועלים עשרות בתי בושת שמציגים נשים למכירה", אומרת גלאון, העומדת בראש ועדת המשנה. "האתרים מאפשרים דיסקרטיות ואנונימיות ללקוחות ומגבירים את הביקוש לזונות". לדבריה, המשטרה והפרקליטות כמעט אינם פועלים נגד בתי הבושת האלה, משום שהחוק הקיים אינו מקנה להם די כלים וסמכות לכך. במשרד המשפטים מתנגדים להצעה בטענה שאין בתי בושת וירטואליים. "מבחינה משפטית, האינטרנט אינו המקום שבו עוסקים בזנות, אלא אך אמצעי לפרסום העיסוק בזנות וליצירת החיבור בין הביקוש להיצע", כתבה עו"ד ענת חולתא ממשרד המשפטים. בחוות דעת שהכינה לדיון הוסיפה כי החוק הקיים מכסה די הצורך את האיסור על העיסוק בזנות, והבעיה היא בהיעדר אכיפה. הצעת החוק, שנוסחה על ידי עו"ד נעמי לבנקרון, מנהלת קליניקת הגוף במשפט במכללה למינהל - מוסיפה את המלים "אתר אינטרנט" לרשימת המקומות שבהם אסור לעסוק בזנות, הכוללת כיום דירות, מועדונים ואפילו כלי רכב וכלי שיט. בניגוד לעמדתו של משרד המשפטים, גלאון חושבת שהוספת אתרי האינטרנט לרשימת המקומות האסורים תדגיש את החומרה המיוחדת שבשימוש במרחבים הווירטואליים למטרת זנות. היא חוששת שבהיעדר איסור מפורש, מתפרשת הפעלת האתרים האלה כחוקית. סוחרי הנשים עברו מהעיתונים לאינטרנט. "משרד המשפטים: 'מבחינה משפטית, האינטרנט אינו המקום שבו עוסקים בזנות, אלא אך אמצעי לפרסום העיסוק בזנות וליצירת החיבור בין הביקוש להיצע" אתרים המציעים שירותי זנות החלו לשגשג אחרי ששלושת המו"לים של העיתונים הגדולים הורשעו ב-2004 בפרסום אסור של מודעות מין. לדברי לבנקרון, מבחינת הסרסורים וסוחרי הנשים גלומים במעבר לאינטרנט יתרונות רבים, לרבות העובדה שהפרסום אינו כרוך בתשלום, ושלמשטרה קשה לאתר אותם. באגודה לזכויות האזרח מסתייגים מהצעת החוק, אך לא ממטרתה. "הרבה מהסחר בנשים עבר לאינטרנט, אבל אני לא יודע מה זה בית בושת וירטואלי", אומר עו"ד אבנר פינצ'וק, שייצג את האגודה בדיון. "הימורים יכולים להתבצע באינטרנט - אבל פה מדובר בפרסום באינטרנט, לא בזנות". פינצ'וק מוסיף כי החוק האוסר פרסום שירותי זנות מתיר לשלוח פרסום כזה לאדם לפי בקשתו. הוא סבור כי אפשר לטעון שהקלקה על שכניסה לאתר סקס ושימוש בו דומה לבקשה לקבל חומר פרסומי. ד"ר מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב, החוקר את הקשר בין המשפט לסביבה הדיגיטלית, תומך בחוק של גלאון, אבל מוטרד מהפגיעה האפשרית בספקי אינטרנט. בירנהק משרטט תרחיש שבו ספק שירות יסיר אתרים לגיטימיים המציעים שירותי טיפול, למשל בתחום הפיסיותרפיה, ובכך יפגע בחופש הביטוי. לכתבה : The marker
| |||