 |
|
|
פרסומי העמותה
הבוקר תדון ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ברשות ח"כ זהבה גלאון בדו"ח החדש של "מוקד סיוע לעובדים זרים" -
"הגרשת וגם ירשת?"- על המדינה לחדול מהפקת רווחים שנעשו על גבם של קורבנות סחר בבני אדם
מס הכנסה, מיסים עירוניים, קנסות וחילוט רכוש הם רק חלק מהאמצעים בהן מפקיעה המדינה הון רב מסוחרי האדם והסרסורים על גבן של קורבנות הסחר הנותרות בעוני מרוד. בכך פוגעת המדינה פגיעה נוספת בקורבנות של אחת העבירות החמורות המתבצעות כיום בשטחה, ומתעלמת מן הדרך הנפשעת בה הופקו כספים אלו. הפקעה שרירותית של כספים השייכים לאחת הקבוצות החלשות ביותר באוכלוסיה נעשית על חשבון זכותם של הקורבנות לגבות את הכספים שהפיקו מגופם סוחריהם, והינו בבחינת גזל בלתי מוצדק. הדו"ח המביא סקירה מלאה של אמצעי הגזל השונים יוצג בשעה 9:00 בועדת המשנה למאבק בסחר בפני יו"ר הועדה ח"כ זהבה גלאון ובפני נציגי המדינה השונים שהוזמנו אליה. בין הממצאים:
- הכנסות ממס הכנסה: סחר בבני אדם היא אחת העבירות החמורות בספר החוקים, אך פקודת מס הכנסה במתכונתה הנוכחית מאפשרת מיסוי פעולות שאינן חוקיות ובכללן הסחר. צוותים משותפים של המשטרה וחוקרי משרד האוצר יוצאים בצוותא אל בתי הבושת. נציגים של רשות המסים הוזמנו לועדה, ויתבקשו לפרוס שם נתונים אודות רווחיהם.
- הכנסות מארנונה: "אותנו מעניין הארנונה. חוקי לא חוקי זה מול המשטרה. אנחנו לא מחפשים בציציות." (שיחה בין פקיד בעיריית חיפה למתנדבת המוקד). ממחקר של גביית הארנונה ברשויות המקומיות תל אביב, באר שבע, אילת וחיפה עולה כי אינן מעוניינות לדעת אם מדובר בעבירה פלילית, ובתנאי שהארנונה משולמת. ההכנסות מארנונה מבית בושת ברחוב ארלינגר בתל אביב ששימש כבית בושת ובו נכלאו ונאנסו קורבנות סחר וחמישה נאשמים הואשמו בסחר ובכליאת שווא של נשים, עלו בשבע השנים האחרונות על חמישים אלף שקל לקופת העירייה. ברחבי תל אביב נמצאים מספר משוער של למעלה ממאה בתי בושת.
- הכנסות מקנסות שמוטלים על סוחרים: 585,500 ₪- זהו סך הקנסות שהוטלו על מורשעים בעבירת סחר בבני אדם למטרות זנות בין השנים 2004-2006. הכסף שנעשה על ידי סחר בגופן של נשים בניגוד לחוק הועבר כולו לכיסה של המדינה.
- הכנסות מחילוט לפי חוק איסור הלבנת הון: סכומי כסף שנתפסים אצל סוחרי נשים מועברים לקרן החילוט, אך סכומם אינו ידוע למשטרה. בגזר הדין בעניין ליבשיץ למשל, חולטו 91,388 שקל 2,611 דולר ו-710 יורו שנתפסו בדירת הנאשם, וכן רכבו. קורבן הסחר פוצתה ב- 30,000 ₪ בלבד. סכום זה עשוי להיחשב נכבד ביחס לפיצויים שנפסקו בתיקי סחר אחרים, אך הוא מהווה 20% בלבד מן הסכום שנתפס. המדינה העבירה לרשותה את 80% שנותרו.
- הכנסות מחילוט מכוח חוק מאבק בארגוני פשיעה: עד היום נעשה שימוש בחוק זה בתיקים מעטים, אולם בכל תיק חולט סכום לא מבוטל. בעניין גזר דין בוסלוביץ למשל נפסק במסגרת הסדר טיעון עונש לפיו אחד הנאשמים ישלם 50,000 ₪ קנס לאוצר המדינה, 200,000 ₪ נוספים יועברו לקרן חילוט והקורבנות יפוצו על ידו בסכומים הנעים בין 7,500 – 15,000 לכל אחת. כן נקבע כי שני נאשמים נוספים ישלמו, כל אחד, קנס של 20,000 ₪. קורבנותיהם נותרו כולן ללא פיצוי כלל.
- בכל מקרה בו מוכח כי מקור כסף הופק מסחר בבני אדם, יש להשתמש בו לצרכי מימון קרן שיקום לקורבנות סחר בבני אדם- כדי להרחיב את מקורות הקרן (על פי החוק המקורות הם קנס וחילוט בלבד) ולמנוע גזילת כספים בלתי מוצדקת מן הקורבנות על ידי המדינה. יש לכלול בהכנסותיה כספים שהופקו מסוחרי נשים כמו מס הכנסה ומסים עירוניים. טענת המדינה כי הכספים הנגזלים מופנים לאכיפת חוק איסור סחר עדיף ולא הייתה מועלית כלל. כפי שלא יעלה על הדעת כי קורבן אונס ישראלית תידרש לשלם על טיפול משטרתי בתלונתה, כך אין לדרוש מקורבנות הסחר להשתתף במימון מאמצי האכיפה והשיקום, ובמיוחד כאשר מאמצים אלו נוצרו שנים רבות לאחר שהחלה עבירה זו להתקיים במדינת ישראל, תוך שהמדינה מעלימה ממנה עין ונהנית מהכנסותיה.
דיווחים על הדו"ח בכלי התקשורת:
לדו"ח המלא
|